גם עץ בעציץ זקוק להגנה: האם כריתתו מחייבת רישיון?
עץ בוגר שגדל באדנית יכול להעניק צל, לתרום לנוף ולשפר את המרחב הציבורי. אבל האם העובדה ששורשיו נמצאים במיכל, ולא באדמת הרחוב, מוציאה אותו מההגנה של פקודת היערות? חוות דעת משפטית שהוכנה לבקשת רחובות של עצים וחבר מועצת עיריית כפר סבא, פנחס כהנא, מציגה עמדה ברורה: גם עצים בוגרים באדניות צריכים להיות מוגנים.
המקרה בכפר סבא שהעלה את השאלה
במאי 2024 נכרתו עצים בוגרים שגדלו באדניות גדולות לאורך שדרה ברצועת המוביל הארצי בכפר סבא. לפי התשתית העובדתית המתוארת בחוות הדעת, נכרתו בין 10 ל-14 עצי היביסקוס אפריקאי, ללא רישיון כריתה.
בעקבות הכריתה פנה תושב העיר צחי חיטין לעירייה ולמשרד החקלאות. פנחס כהנא, חבר מועצת העיר ופעיל למען עצים, פנה גם הוא לפקיד היערות הממשלתי. לפי חוות הדעת, העירייה נימקה את הכריתה בחשש לפגיעה בתשתית המוביל הארצי עקב התבקעות האדניות.
בתשובה שנשלחה לכהנא ביוני 2024, הסביר פקיד היערות הממשלתי כי הגדרת "עץ בוגר" בפקודה מתייחסת למדידות הנעשות מהקרקע. לשיטתו, עץ באדנית מנותק מהקרקע ואינו נטוע בה, ולכן אינו עומד בהגדרה ואינו נדרש לרישיון כריתה.
התשובה עוררה שאלה שחורגת מהמקרה המקומי: האם אופן השתילה לבדו יכול להסיר את ההגנה מעץ בוגר?
פנינו לבירור משפטי
בעקבות פנייתו של כהנא והעברת פרטי המקרה לעמותה, פנינו לקליניקה לסביבה ולאקלים במרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית בירושלים, בבקשה לבחון את הסוגיה.
חוות הדעת, שנמסרה לנו ביולי 2026, נכתבה בידי עו"ד דנה גינוסר, בסיוע הסטודנטים דביר טיטלבוים, מעין כהן, אלעד הדרי ואריאלה גרין.
מסקנת הקליניקה היא שפקודת היערות חלה גם על עצים בוגרים הנטועים באדניות. לפי חוות הדעת, במקרה שנבחן היה צורך ברישיון כריתה, בבחינת פקיד היערות ובשקילת חלופות לפני ההחלטה על כריתת העצים.
מדוע, לפי חוות הדעת, גם עץ באדנית מוגן?
הטיעון הראשון נוגע למטרת החוק. פקודת היערות מגינה על עצים בוגרים בשל ערכם הסביבתי, הנופי והציבורי. לפי הקליניקה, הערך הזה אינו תלוי בשאלה אם העץ גדל ישירות באדמה או בתוך אדנית.
הטיעון השני נוגע ללשון הפקודה. חוות הדעת מדגישה כי הגדרת "עץ בוגר" מתייחסת לגובה העץ ולקוטר גזעו, ואינה קובעת במפורש שעץ הגדל במיכל מוחרג מההגנה. לשיטת הקליניקה, ההתייחסות ל"פני הקרקע" נועדה לקבוע נקודת מדידה, ואינה תנאי שמחייב נטיעה בקרקע טבעית.
הטיעון השלישי נוגע להשלכות הרחבות. אם עצם השתילה באדנית מאפשרת כריתה ללא רישיון, עלול להיווצר מסלול לעקיפת מנגנון ההגנה על עצים. חוות הדעת מזהירה כי פרשנות כזו יכולה לעודד שתילה במיכלים כדי להימנע בעתיד מהצורך ברישיון כריתה.
אם צריך לפנות את המקום, יש לבחון כיצד לשמור על העץ
לעיתים יש צורך ממשי בעבודות תשתית או בשינוי המרחב הציבורי. חוות הדעת מדגישה שגם במצב כזה יש לבחון חלופות לכריתה.
לפי הניתוח המשפטי במסמך, סדר הבחינה הוא קודם אפשרות להשאיר את העץ במקומו, לאחר מכן אפשרות להעתיקו, ורק אם אין אפשרות לשמרו בדרכים אלה, לשקול כריתה.
במקרה של עצים באדניות, האפשרות להעביר את המיכל עם העץ למקום אחר ראויה לבדיקה. היתכנות ההעברה צריכה להיבחן מקצועית בכל מקרה, בהתאם למצב העץ, למיכל ולתנאי המקום. עצם הצורך בפינוי אינו מסביר מדוע נבחרה כריתה.
חוות הדעת מוסיפה כי גם לרשות המקומית יש אחריות לבחון את הפגיעה בעצים ואת החלופות, כחלק מחובותיה כרשות ציבורית.
מה המשמעות לנאמני עצים ולתושבים?
חוות הדעת מספקת בסיס משפטי לפנייה במקרים שבהם מתוכננת כריתה של עצים בוגרים באדניות. אם נודע לכם על מקרה כזה, כדאי לפעול מוקדם:
לתעד את העצים, את מיקומם ואת המידע שנמסר על הכריתה המתוכננת.
לבקש מהרשות הסבר בכתב: האם קיים רישיון כריתה, ואם לא, על מה מבוססת ההחלטה שאין בו צורך?
לבקש בדיקה של אפשרויות לשימור העצים או להעברת האדניות למקום אחר.
להסתייע בחוות הדעת כנספח לפנייה מנומקת, בהתאם לנסיבות המקרה.
אפשר להעביר אלינו מידע ותיעוד לכתובת info@rehovot-shel-etzim.org.
חוות דעת שמבקשת לשנות את הפרשנות
חשוב להבחין בין עמדת הקליניקה לבין הכרעה מחייבת: חוות הדעת היא ניתוח משפטי שמבקש לערער על הפרשנות שניתנה במקרה בכפר סבא. היא אינה פסק דין ואינה כשלעצמה שינוי בהנחיות פקיד היערות.
מבחינתנו, השאלה ראויה לבירור ולהסדרה ברורה. גם כשעץ גדל באדנית, ההחלטה להסירו צריכה להתייחס לערכו ולבחון כיצד אפשר לשמר אותו. אנו מפרסמים את חוות הדעת כדי להנגיש את הסוגיה ולתת לתושבים, לנאמני עצים ולרשויות בסיס לדיון ולפעולה.
תודה לפנחס כהנא ולתושבים שהעלו את הסוגיה, ולעו"ד דנה גינוסר ולצוות הסטודנטים בקליניקה לסביבה ולאקלים באוניברסיטה העברית, על הבירור המשפטי ועל הכנת חוות הדעת.
המאמר מנגיש את עיקרי חוות הדעת מ-14 ביולי 2026. הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
תגובות