השיזף העתיק בעין חצבה – אוצר טבע והיסטוריה בסכנה

מיקום: אתר ארכיאולוגי עיר אובות, עין חצבה (בסמוך ליישוב עיר אובות, כביש הערבה)

מין העץ: שיזף מצוי (Ziziphus spina-christi)

גיל מוערך: 1,500–2,000 שנה (לפי הערכות מסורתיות; גם ההערכות הזהירות ביותר מדברות על כמה מאות שנים) ynet.co.il, thecar.co.il

צילום: יח״צ Thecar

תמונה: השיזף המצוי הענק ליד מעיין חצבה – עץ השיזף העתיק ביותר בישראל. גובהו כ-14 מטר, היקף גזעו כ-7 מטר, וקוטר נופו כ-15 מטר ynet.co.il. למרות גילו המופלג, העץ עדיין ירוק ברובו ומרשים בעוצמתו. הוא ניצב בודד בלב הערבה, עדות חיה לנוף שפעם היה שופע מים וצמחייה.

עץ השיזף בימים טובים יותר. תמונה מאתר Ynet

עץ שהוא עדות חיה להיסטוריה

השיזף בעין חצבה נחשב למועמד מוביל לתואר "העץ העתיק בישראל". לדעת רוב המומחים, אין ספק שעץ זה, המכונה לעיתים "הזקן מעין חצבה", יזכה בקלות בתואר המכובד ynet.co.il. העץ ניצב ליד עין חצבה – מעיין קדום (בערבית: עין חוסוב) ששימש מקור מים קריטי בלב הערבה. חוקרים משערים שאזור זה הוא תמר המקראית, תחנת דרכים אותה בנה שלמה המלך במדבר ynet.co.il, thecar.co.il. אכן, באתר הארכיאולוגי הסמוך ("מצד חצבה") נחשפו שרידי מצודות מתקופת מלכי יהודה, התקופה הנבטית והרומית, מה שמעיד על חשיבותו האסטרטגית של המעיין לאורך הדורות ynet.co.il, thecar.co.il.

העץ שלנו היווה נקודת ציון בולטת לכל נוסעי המדבר לאורך מאות ואלפי שנים. ענפיו הענקיים סיפקו צל לנוודים, לשיירות ולדרי המקום, ומימיו של מעיין חצבה הרוו את צימאונם. תומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב"), שביקר כאן בשנת 1914, תיאר ביומנו כיצד הופיע לנגד עיניו "העץ הגבוה והענף של חוסוב" על קו האופק וכיצד שמע מרחוק את שקשוק מי המעיין הזורמים משורשיו he.wikipedia.org. גם החוקר הצ'כי אלואיס מוסיל (1902) והגיאוגרף הישראלי יוסף ברסלבסקי תיארו בכתביהם את נאת עין חצבה ואת השיזף המרשים הצומח מעליה ynet.co.il. ברסלבסקי כתב על "נאת המדבר המרהיבה את העין... בצבעיה הירוקים הרעננים שהם חזיון נדיר מאוד בערבה... אולם יותר מכולם מושך את עינך השיזף המפורסם, בגודלו ובגילו המופלג" ynet.co.il. תיאורים היסטוריים אלה ממחישים עד כמה יוצא דופן היה העץ בנוף המדברי. אפילו בצילומים משנות ה-30 של המאה הקודמת כבר ניתן להתרשם מממדי גזעו הגדולים ynet.co.il, עדות לוותק הרב של העץ.

ערכו התרבותי והאקולוגי: לצד חשיבותו ההיסטורית, לשיזף המצוי מקום של כבוד במסורת האזור. עפ"י אמונת נוצרים, עץ שיזף שימש להכנת "כתר הקוצים" של ישו thecar.co.il, ובדואים מקומיים נהגו לאכול את פירותיו הצהובים – טריים או מיובשים – ואף לטחון אותם לקמח ולערבב בחמאה ynet.co.il. כעץ יחידאי בערבת המדבר, הוא יוצר בית גידול קטן וייחודי לצל, לציפורים ולבעלי חיים אחרים בסביבה צחיחה. קשה להפריז בערכו הנופי, החינוכי והמדעי של עץ קשיש זה, שצופה על הערבה כבר אלפי שנים. משרד החקלאות אף מנה את השיזף בעין חצבה בין "עצי המורשת" של ישראל, והגדירו כעתיק ביותר בארץ עם גיל מוערך של למעלה מ-2,000 שנה ynet.co.il. המשרד שיקם את העץ לפני מספר שנים בשיתוף המועצה האזורית ynet.co.il, במסגרת מאמץ לאומי לשימור עצים ותיקים.

סכנת ההתייבשות וההתנוונות בעידן החדש

בשנות ה-60 של המאה ה-20 ידע העץ תפנית טראגית: בשנת 1963 בוצע באזור קידוח מים עמוק, ומי התהום של עין חצבה נשאבו בהיקף שעלה על תפוקת המעיין ynet.co.il. הנביעה יבשה – והעץ העתיק, שינק מאות שנים ממימי המעיין הטבעי, החל להתנוון בהדרגה ynet.co.il. איבוד מקור המים כמעט וגזר כליה על השיזף הקשיש. למרבה המזל, אוהבי טבע מקומיים נחלצו לעזרתו: שמחה פרלמוטר, מייסד היישוב עיר אובות, הגן על העץ בזמן חפירות ארכיאולוגיות ודאג כבר אז להנחת מערכת טפטוף להשקייתו ynet.co.il. בהמשך, בשנות ה-80, קק"ל חידשה את הטפטפות סביב העץ בניסיון להצילו, ובכך איפשרה לו לשרוד את יובש המדבר למרות ירידת מפלס המים thecar.co.il.

מצבו הנוכחי של העץ: כיום ניצב השיזף הענק כשהוא כפוף בחלקיו, חלק מענפיו התחתונים יבשים, נכון לשנת 2017 רוב עליו עדיין היו ירוקים thecar.co.il. גובהו כיום כ-12–14 מטרים ynet.co.il, thecar.co.il – נמוך רק במעט מעברו – והיקף גזעו המרשים נשמר. עם זאת, מומחי טבע מתארים את העץ כ"מדוכדך" ושאינו במלוא תפארתו ynet.co.il. העץ שרד בינתיים הודות להשקיה מלאכותית מינימלית, אולם הוא שרוי בעקת יובש וסכנת התנוונות מתמדת. לאחר אלפי שנים של שרידות מול אקלים קיצוני, דווקא בעשור האחרון עתידו של "הזקן מחצבה" הפך בלתי בטוח. כיום העץ יבש הרבה יותר.

מה השתבש? מסתבר שבעיות מנהליות מאיימות כעת יותר מכל בצורת: בשנים האחרונות התגלעו מחלוקות בין גורמים שונים לגבי מימון תחזוקת העץ – בין קק"ל, עמותה מקומית והמועצה האזורית ערבה תיכונה. בשל מחלוקות אלו הידרדר הטיפול בעץ, ומערכת ההשקיה קריטית הופסקה לפרקים. התוצאה היא שהעץ סובל ממחסור במים ומ-stress סביבתי הולך וגובר. במילים אחרות, אוצר טבע בן אלפי שנים נמצא בסכנת התייבשות ממשית עקב אי-הסכמות בירוקרטיות. יש במקום מחשב השקיה ושלוחת טפטוף שהותקנה על ידי קק״ל, קק״ל פנו לחקלאי סמוך ועד לפני זמן מה טרם קוצצו מכסות המים שלו היה משקה את העץ. כיום אין השקיה פעילה ובמצב הנוכחי העץ לא ישרוד את הקיץ הנוכחי. קיים חוב צריכת מים שמוערך בכ-200,000 שח שכנראה מהווה המכשול עיקרי בנוסף לתחזוקה שוטפת של השקיה וטיפול שוטף לעתיד. קק״ל ביקשו לאחרונה להעביר את תחום אחריות השטח לתחזוקה שלה. ⁠העמותה עד היום היום סייעה בהחזקת המתחם והם עשו רק טוב לעץ אבל התקציב שלהם דל.

עץ השיזף היום. תמונה באדיבות לירון בר

חייבים להציל את העץ – קריאה לפעולה

לאוהבי עצים וטבע, אין צורך להסביר מדוע גם עץ בן עשרות שנים יקר ללב – ועל אחת כמה וכמה עץ קדום ונדיר כזה ynet.co.il. איבוד השיזף הענק בעין חצבה יהיה אבדה בלתי הפיכה לנוף הערבה, למורשת ההיסטורית של ישראל ולדורות הבאים. אנו קוראים לציבור ולרשויות לפעול באופן מיידי להצלת העץ.

מה ניתן לעשות? בראש ובראשונה, לדרוש מהמועצה האזורית והגורמים הרלוונטיים להתעלות מעל המחלוקות ולספק השקיה סדירה והגנה על העץ. בשלב זה כל אחד ואחת יכולים לתרום: הפנו פנייה לגורמים האחראיים במועצה ובגופים הירוקים, והביעו את דאגתכם ודרישתכם לפתרון.

מועצה אזורית ערבה תיכונה

מאיר צור ראש מועצה   lishka@arava.co.il

נעה בראון  מנכ"לית המועצה    ceo@arava.co.il

שגיא קליין רכז איכות הסביבה   sviva@arava.co.il

ליצירת השפעה מיידית, ניתן לשלוח מייל ללירון בר, מנהל תחום הגנת האילנות במשרד החקלאות (המסייע במאמצי ההצלה), למייל LironB@moag.gov.il, ולהצטרף לקריאה הדחופה להשקייה ולטיפול בעץ. מומלץ להפיץ קריאה זו בקרב חברים, ברשתות החברתיות ובקהילת שוחרי הטבע ונאמני העצים. לחץ ציבורי יכול לעשות את ההבדל בין עץ גוסס לעץ המשוקם לחיים.

בואו נתגייס להצלת "הזקן מעין חצבה" – למען הטבע, ההיסטוריה והמורשת שלנו. ביכולתנו לוודא שהשיזף העתיק ימשיך לעמוד ירוק ותמיר בלב הערבה, כמגדלור של תקווה וכגשר חי בין עבר, הווה ועתיד. יחד נלחץ להשיב לעץ המופלא הזה את מקורות המים והתמיכה להם הוא זקוק, כדי שיחזור לתפארתו וימשיך לרגש ולספר את סיפורו עוד שנים רבות ynet.co.il.

הערה: במידה ויוזנקו צעדים נוספים (כגון עצומה ציבורית או ימי התנדבות במקום), נעדכן כאן ובערוצי התקשורת של קהילת נאמני העצים. הזמן דוחק – הבה נפעל עכשיו כדי לוודא שהעץ העתיק ביותר בארץ ישראל לא יהפוך לזיכרון היסטורי, אלא יוסיף לחיות ולשגשג לדורות הבאים.

עץ השיזף היום. תמונה באדיבות לירון בר

הבהרה: לצורך כתיבת מאמר זה נעזרנו בכלי החיפוש המעמיק Deep Search של ChatGPT, אשר סייע לנו באיתור מקורות היסטוריים, מחקריים ותיעודיים הקשורים לעץ השיזף בעין חצבה. תודה ללירון בר ולישראל גלון על התמונות העכשיות וההיסטוריות של העץ.